אשך טמיר בכלב או חתול

אשך טמיר בכלב או חתול

דר' ענבר רזון

אשך טמיר הינו מצב מולד בו אחד או שני האשכים בכלב או חתול זכר לא ירדו לשק האשכים.
במהלך ההריון האשכים נוצרים בתוך חלל הבטן  ולקראת סופו או בסיומו ( כשבועיים שלושה אחרי הלידה)  הם נמשכים החוצה לתוך שק האשכים.

במקרה של אשך טמיר, האשך אינו נמשך החוצה ונשאר בתוך חלל הבטן או נמשך חלקית בלבד ונעצר באיזור תעלת המפשעה.
תופעה של אשך טמיר היא יחסית נפוצה בכלבים והרבה פחות בחתולים.
התופעה נפוצה בגזעים קטנים כגון יורקשייר טרייר, פודל, פומרניין , צ'יוואווה אך יכולה להתרחש גם בגזעים גדולים כגון האסקי סיבירי ורועה גרמני ולמעשה בכל גזע ובכלבים מעורבים כאחד.

במהלך בדיקה ראשונית של גור חדש במרפאתנו, אנו בודקים תמיד את את מיקום האשכים.
במידה ואחד או שני האשכים עדיין לא ירדו למפשעה אנו נמתין מספר חודשים במהלכם נבדוק אם האשכים ירדו למקומם (אם כי לאחר גיל חודשיים הסיכוי שאשך תמיר ירד למקומו הוא נמוך).

הטיפול בכלב או חתול עם אשך טמיר – הינו סירוס!

מדובר בבעיה גנטית אשר עוברת מדור לדור ולכן לא נרצה שכלב או חתול כזה ירביע ויעביר הלאה את הבעיה.
בנוסף, אשך טמיר הוא בד"כ קטן מהרגיל ויצור הזרע שלו פגום.
עם התבגרות הכלב אשך כזה עלול להפריש הורמונים בצורה לא תקינה, עלול להסתובב ולהסתבך סביב עצמו מצב כואב ומסוכן הדורש ניתוח מיידי ואף קיים בו סיכון מוגבר להווצרות סרטן האשכים (פי 10 מהסיכוי באשך תקין), וסכנה לחיי הכלב.

סירוס רגיל הינו פרוצדורה כירורגית פשוטה של חתך קטן ליד שק האשכים.
סירוס אשך תמיר הינו פרוצדורה יותר מסובכת במהלכה נעשה חתך בקיר הגוף על מנת לחפש את האשך בחלל הבטן. עם זאת, זהו הפתרון היחיד במקרה כזה.

לכלבים שעברו סירוס והוצאת אשך תמיר בזמן אין כל השלכות רפואיות על בריאותם.