מאת אהובה אילן

המטרה להישרדות – טוענים האבולוציוניסטים הינה לחיות מספיק זמן, להתרבות ולהבטיח את הישרדות הגנים.

כמובן, התערבות הומנית שוללת את הרבייה ברוב המקרים ע"י סרוס ועיקור החתולים, אולם הרצון לשרוד כמובן ממשיך.

החתול, כחיות אחרות נולד עם היכולת להענות לאתגרים ולהגן על עצמו מסכנות החיים וסיכונים סביבתיים.

תגובת ההפתעה, מתוכנתת גנטית, ואפילו גורי חתולים מקמרים את גבם, זוקפים פרוותם ומשטחים אוזניהם עקב רעשים חזקים ומאורעות בלתי צפויים. בהדרגה מתרגלים הגורים לגרויי רעשים הסובבים אותם וזאת במידה ולא היה להם נסיון קודם מזיק או כואב. תהליך זה נעשה תחילה עם אמו ואחיו של הגור ולאחר מכן עם חתולים אחרים.

תגובות נאורטיות לשינויים סביבתיים כגון – המנעות מכל אתגר ע"י חיפוש מקומות מחבוא שונים המאפשרים תגובת FIGHT OR FLIGHT –  מלמד שהחתול לא למד להתמודד.

עשיית צרכים שאינה במקומה אינה מעידה על "טינה" או "נקמה" אלא תגובה נאורוטית להתנהגות החתול. ישנם חתולים העושים צרכיהם במיטה של בעליהם. יש להימנע מהענשה במקרים אלו.

חשוב לסקור את מצב ארגזי הצרכים, גודלם, צורתם, מיקומם בבית, סוג החול וחשוב ביותר נקיונם. רצוי לנסות לשנות פריטים אלו ולמצוא את המתאים ביותר לצרכי החתול.

אפשר לשער שהשתנה על ערמת בגדים לכביסה, או כורסא מתרחשת כאשר הבעלים אינו בבית. סביר, שאחת משתי האפשרויות הן:

1)     כאשר החתול נשכב על מנת לנוח וכאשר מתעורר מרגיש נחרד ובודד עושה את צרכיו באופן לא רצוני במקום. עשיית צרכים פעם אחת הופכת למקום קבוע עבורו.

 2)     הסבר סביר יותר שהחתול חסר הביטחון מחפש מקומות וחפצים שספגו את ריחות בעליו ועושה צרכיו עליהם במאמץ לשייך את ריחם כאשר אינם בנמצא.

ייתכן גם שהתנהגות זו היא פעולת "סימון טריטוריה " בבית בהעדר הבעלים.

 ארוע יחיד של אי-שמוש בארגז הצרכים פעם אחת דורש טיפול לעתים רחוקות, בעוד שתקופה ארוכה קשה לשנות.