מחלת הפרוו בכלבים הינה מחלה זיהומית ויראלית מדבקת ביותר בין כלבים.
סימני המחלה הנפוצים מאופיינים בשלשולים דמיים, הקאות, חוסר תיאבון התייבשות ואבדן משקל.
מופע פחות נפוץ של המחלה גורם לפגיעה בשריר הלב בעוברי כלבים וגורים מאד צעירים.
שני מופעי המחלה עשויים לגרום למוות.
מי בקבוצת סיכון לחלות במחלה?
גורי כלבים בגיל 6 שבועות עד חצי שנה שלא חוסנו בחיסוני הגורים או שלא השלימו את סדרת החיסונים נמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה יותר להדבקות במחלה. כלבים לא מחוסנים עלולים להידבק במחלה בכל גיל אולם גורים וכלבים צעירים הם הרגישים ביותר למחלה ותסמיניה.
כלבים מסוג רוטווילר, דוברמן פינצ'ר, פיטבול ואמסטף נמצאו רגישים יותר למחלה, אך כל סוגי הכלבים הגזעיים והמעורבים עלולים לחלות בה.
איך נדבקים במחלה?
המחלה עוברת לרוב דרך מגע עם צואה של כלב נגוע. ניתן להידבק בצורה בלתי ישירה במגע עם משטח שנוקה ונותרו בו וירוסים או ע"י דריכה באזור בו נמצא הוירוס והעברתו בסוליות הנעלים. חשוב לציין שהוירוס עמיד ביותר ועשוי לשרוד בסביבה חודשים רבים, בנוסף הוא עמיד לחלק גדול מחומרי החיטוי הנפוצים כמו אלכוהול או פולידין. הוירוס ימות לאחר חיטוי עם אקונומיקה או כלור.
הוירוס אינו מדבק לבני אדם או לחתולים ומכרסמים.
מהם סימני המחלה?
מההדבקה על להופעת סימנים קלינים של מחלה (תקופת הדגירה) יחלפו מספר ימים עד שבוע.
וירוס הפרוו הוא וירוס "חכם". בימי דגירת המחלה יפגע הוירוס במערכת החיסון של הכלב כך שעם הופעת סימני המחלה הכלב לא יוכל להעזר במערכת החיסון שלו כדי להגן על עצמו. בגורים הרגישים עוד יותר למחלה מערכת החיסון אינו מפותחת מלכתחילה ולכן יחלו ברוב המקרים בצורה יותר חריפה מכלבים בוגרים שאינם מחוסנים.
עם הופעת סימני המחלה הכלב יאבד את התיאבון, יקיא, ישלשל שילשול מימי ולרוב דמי. המחלה מלווה לרוב בחום גבוה – לעיתים מעל 40 מעלות. ללא טיפול הכלב יעלול למות מזיהום ומהתייבשות.
כיצד מטפלים במחלת הפרוו וירוס?
פרוו וירוס כשמו כן הוא – וירוס. אין טיפול ישיר להשמדת הוירוס. את זה יעשה הגור/הכלב הבוגר עם החלמתו והתחסנותו מהמחלה. הטיפול מתבסס על תמיכה בכלב מפני זיהום מחיידקים, התייבשות וחוסר איזון ברכיבי הדם כמו מלחים וגלוקוז (סוכר).
רוב המקרים ידרשו אישפוז הכלב במרפאה במחלקת הבידוד. הכלב יחובר לעירוי נוזלים עם תוספי מלחים וסוכרים לפי הצורך, יקבל טיפול אנטיביוטי רחב טווח בהזרקה, תרופות נגד בחילות, הקאות וחומציות יתר של הקיבה. במקרים קשים יותר המלווים באובדן יתר של חלבונים דרך מערכת העיכול הפגועה ינתנו עירויי פלסמה (נוזל הדם מכלב תורם דם).
כשהכלב יתחיל להחלים ולאכול ישלח לביתו עם טיפול תזונתי ותרופתי דרך הפה.
חלק גדול מגורי הכלבים יחלימו מהמחלה עם טיפול מתאים. אך לא כולם!
ניתן למנוע את המחלה! כיצד?
יש לחסן בחיסוני גורים כל גור מגיל שישה שבועות. סדרת החיסונים ניתנת מספר פעמים, בדרך כלל 3 פעמים. לכלבים בוגרים יש לתת חיסון דחף אחת לשנה כדי לשמר את רמת החיסוניות שלהם.
גורי כלבים יש לשמור ממגע עם כלבים אחרים והפרשותיהם לפחות עד שבועיים ממתן חיסון הגורים השני. אם ברשותכם מספר כלבים ואחד מהם מראה סימני מחלה – יש לבודדו וליצור קשר מיידי עם המרפאה הוטרינרית.
תמיד איספו את צואת כלבכם מיד לאחר העשיה. הדבר מונע זיהום סביבתי והעברת מחלות והינו הרגל רצוי.
לסיכום: מחלת הפרוו בכלבים היא מחלה קשה ומסוכנת. התערבות רפואית מהירה תיתן לכלבך את הסיכויים הטובים ביותר להחלים מהמחלה ואת האפשרות לחיים בריאים ומלאים!