מחלות בלוטת האדרנל:

בלוטות האדרנל אלו בלוטות קטנות בצורת בוטן אשר יושבות בגוף בסמוך לכליות. הן מפרישות הורמונים חשובים ומושפעות משתי בלוטות נוספות במח הנקראות היפותלמוס והיפופיזה.

קליפת  האדרנל (קורטקס) מפרישה מספר הורמונים: שני העיקריים הינם אלדוסטרון וקורטיזול.

היפראדרנוקורטיסיזם בכלבים – סינדרום קושינג:

בסנדרום קושינג יש עודף של קורטיזול בגוף. לקורטיזול בגוף יש תפקידים רבים וחשובים אך בעודף הוא גורם לפגיעה בגוף.

בד"כ מדובר במחלה כרונית. הכלב מגיע אחרי תקופה בה הוא נראה פחות טוב או חולה.

הסימנים העיקריים הם:

80-90% מהכלבים יראו שתיה והשתנה מרובה.

בנוסף ישנו תאבון מוגבר, בטן שמוטה ורחבה בגלל הגדלת הכבד, דלדול שרירים והשקעת גליקוגן ושומן בבטן, איבוד שיער בגוף (בעיקר בגב ובזנב), גירוד, עור דק, דלקות עור ושינויים עוריים נוספים, חולשת שרירים וחולשה כללית, הלחתה מרובה ושיתוק חלקי בפנים.

סנדרום קושינג יכול לנבוע מ:

1. PDH – גידול בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) מפריש הורמון ACTH אשר גורם להפרשת עודף קורטיזול באדרנל. נפוץ ב85% מהכלבים.

2. גידול באדרנל AT – אשר מפריש בעצמו כמויות גדולות של קורטיזול ללא קשר להוראות מההיפופיזה. נפוץ ב15% מהכלבים.

3. כלב שקיבל סטרואידים כתרופה והטיפול הופסק בבת אחת.

4. כלבים בהם יש שילוב של PDH ו AT  – נדיר.

בקושינג בגלל רמות הקורטיזול הגבוהות עלולים לראות גם סיבוכים כגון סכרת, לחץ דם גבוה, רגישות לזיהומים בעיקר בדרכי שתן ואבנים בדרכי שתן, סימנים עצביים (בעיקר במקרי גידול בהיפופיזה (PDH).

אבחון המחלה נעשה על סמך הסימנים המופיעים בכלב ובמרפאה ניתן לבדוק רמות קורטיזול בשתן ובדם ולבצע בדיקות דם שונות לוידוא המחלה. גם אולטרא סאונד יכול לעזור במקרה של גידול באדרנל עצמו.

טיפול:

במקרה של PDH הטיפול העיקרי הוא ע"י הורדת רמות הקורטיזול בגוף. התרופה הנפוצה כיום נקראת וטוריל ( TRILOSTANE) והיא יעילה ב80-90% מהמקרים. במקרים אחרים ניתן לתת תרופה אחרת, ליזודרן.

במקרה של AT – הטיפול המומלץ במקרה כזה הוא כירורגי. הוצאת האדרנל עם הגידול.

קושינג בחתולים : נדיר מאוד. מופיע בעיקר בחתולים מבוגרים ופעמים רבות משולב עם מחלת הסכרת.

היפואדרנוקורטיסיזם –Addison's disease :

אדיסון גם היא מחלה של קורטקס האדרנל, אך כאן מדובר בחוסר של יצור הורמונים.

מחלת האדיסון מתחלקת לשני סוגים:

אדיסון ראשוני:

מחלה של הקורטקס של האדרנלים הגורמת לירידה ביצור הקורטיזול והאלדוסטרון (בעיקר), כשישנה פגיעה של 90% אז נראה סימנים בכלב. המחלה אופינית לגזעי פודל, קולי ולאונברגר אבל יכולה להופיע בכל גזע אחר.

אדיסון משני:

פחות נפוץ, כתוצאה ממחלה בבלוטת ההיפופיזה במח או יותר נפוץ כתוצאה מהפסקה חדה בטיפול בסטרואידים הניתנים לכלב כתרופה.

אדיסון משני נרכש נפוץ בד"כ בגיל צעיר עד גיל ביניים, יותר בנקבות ויכול להופיע בכל גזע, אבל בעיקר בגזעים גדולים.

אדיסון אטיפי – וריאנט של אדיסון בד"כ ללא ירידה ברמות אלדוסטרון ולכן ללא שינוי ברמות המלחים בגוף

סימנים:

חוסר תאבון, חולשה, עייפות,רעידות, חוסר מנוחה, הקאות,שלשולים, שתיה והשתנה מרובה, איבוד משקל, התמוטטות.

אבחון:

אדיסון היא מחלה קשה יחסית לאבחון כיוון שהסימנים שלה מאוד מזכירים מחלות אחרות. כשעולה חשד לאדיסון יעשו בדיקות דם שונות לאבחון המחלה ובדיקות נוספות כגון צילום ואולטרא סאונד.

במחלת האדיסון פעמים רבות בגלל חסר בהורמון האלדוסטרון ישנו שינוי ברמת המלחים (אלקטרוליטים) השונים בגוף . כתוצאה מכך יתכן משבר אדיסוני שמתבטא בשוק בגלל אי יכולת לשמר מים בגוף ומכאן סכנת התיבשות, רמות סוכר נמוכות מאוד,התמוטטות ואף עוויתות . במצב כזה יש להגיע מיד למרפאה לטיפול חירום ואשפוז.

טיפול :

איזון מצב המלחים וההורמונים בגוף הכלב ומתן זריקה DOCP (הורמונים – מינרלוקורטיקואידים) ל25 עד 30 יום קבוע בתוספת סטרואידים במינון הולך ויורד או מתן כדורי florinef מידי יום.

בכלב שהתאושש מהמשבר הראשוני ומטופל בצורה קבועה הפרוגנוזה לחיים טובים ומלאים מצוינת.

היפואדרנוקורטיסיזם – addison's disease בחתולים:

מחלה נדירה בחתולים. יכולה להופיע בצעירים ומבוגרים כאחד. עם סימנים דומים לאלו בכלבים אך תגובה איטית יותר לטיפול.