מאת ד"ר עדי גל
האביב הגיע ועמו המלענים הנפוצים בכל הארץ, שעלולים להוות סכנה לחיית המחמד שלכם.
מדובר בזרעי השיבולים הזיפיים שעלולים להינעץ בעור בעל החיים ולעשות את דרכם לכל חלק בגוף: לתוך האף, בין אצבעות הרגליים ולתוך האוזניים (בייחוד בכלבים עם אזניים ארוכות ופרווה מסולסלת).
הזיפים פונים בכוון אחד ולכן נודדים תמיד קדימה ולעולם לא לאחור.
הזרע קשיח ואינו נספג ברקמות ומביא להתפתחות זיהום ואף מוות כתוצאה מסיבוכים.
סימנים הדורשים פנייה למרפאה:
צליעה, נפיחות ו/או ליקוק אינטנסיבי של כפות הרגליים
ניעורי ראש והטיית הראש לצד אחד, או גירוד אינטנסיבי של האוזן
אודם, נפיחות והפרשות מהעיניים, מצמוצים, וגירוד העיניים עם הגפיים
התעטשויות חזקות ותכופות והפרשות מהאף
ליקוק אינטנסיבי של איברי המין
הטיפול במרפאה:
לעיתים נצטרך לטשטש את בעל החיים על מנת להסתכל היטב בתעלות האזניים ובדרכי הנשימה העליונות באמצעות מיכשור מתקדם (אוטוסקופ או אנדוסקופ). כמו כן, כיוון שלא ניתן להדגים את המלענים ברקמות באמצעות רנטגן, אנו עלולים להזדקק לניתוח חוקר במקרים של זיהומים חוזרים או כאלה שלא מגיבים לאנטיביוטיקה בגלל נוכחות המלען ברקמה.
כיצד להימנע מצרות עם המלענים:
כדאי להימנע מטיולים בשטחים פתוחים עם שיחים גבוהים, לעקור צמחי שיבולים בחצרותיכם, ולשקול קיצוץ פרווה ארוכה של חיית המחמד במהלך העונה.
כדאי להבריש באופן תדיר ולבחון ביסודיות את הפרווה במהלך עונת המלענים, בייחוד אם מטיילים בשדות.
לבדוק את פני בעל החיים, גם סביב הפה ובין אצבעות כפות הרגליים להמצאות מלענים. ניתן להעזר בפינצטה להסרת מלענים שיוצאים בקלות, אך אם המלען תפוס עמוק ברקמה או שיש נפיחות ואודם באיזור, כדאי לפנות למרפאה.